היום נדבר על מה הכי נכון להתמקד בדייטים.
ובחירת בן זוג.
כולנו רוצים להרגיש קצת פרפרים בבטן, רק שאנחנו כבר לא בני 16 ומבינים שזוגיות היא הרבה מעבר לזה. אנחנו גם יודעים שלפעמים הפרפרים יכולים להיות שקרניים והאדם הזה בכלל לא מתאים לי.
בכל אופן מתאים או לא, כשמגיעות בעיות וכשיש קשיים אז הפרפרים נעלמים.
ואז מה?
מה יחזיק את הזוגיות כשהפרפרים ילכו ויתמעטו להם?
במה נוכל להיאחז?
אם יש לנו יתדות ועוגנים, יהיה לנו על מה להישען ובמה להיאחז גם כשיגיעו משברים. כולנו יודעים שהם יגיעו. כי תמיד יש משברים, עליות וירידות.
פעם זה הטריד אותי מאוד. למה כל העליות והירידות. למה אי אפשר שהחיים יהיו יותר סטטיים. רציתי את החיים שיהיו כמו גן עדן... מקום עם עונג קבוע, בו כל רגע ורגע יש תענוג ולעולם זה לא נמאס ולא נגמר ולא עולה ויורד.
אבל בעולם הזה אפילו האושר הכי גדול נמאס בסופו של דבר ורוצים כבר משהו חדש. גם עוגת השוקולד הטעימה ביותר יכולה להפוך לגועלית אם אוכלים ממנה יותר מידי. גם בן זוג מקסים ואוהב שיש איתו כימיה נהדרת, רוצים להפרד ממנו כדי להעריך ולהנות איתו שוב.
אדם מת, הוא אדם, שהמוניטור של הלב שלו הוא קו סטטי, ללא עליות וירידות. אצל אדם חי רואים במוניטור את השינוי, את העליות וירידות.
כשאנחנו למעלה, מה שנקרא "על הסוס", כולנו יודעים איך לחיות, להתענג ולשמוח. כשיש ירידות, הנטיה היא לחכות שהירידה כבר תיגמר בכמה שפחות כאב ונוכל לקחת אוויר ופשוט לעבור את הגל בכמה שפחות נזק.
מה היה קורה אם היינו מרגישים שהירידה היא שיעור? שיעור שאנו מקבלים בכדי לשפר ולאמן את עצמינו להיות מוכשרים יותר?
לא היינו נבהלים, עצובים או כועסים כל כך. היינו אולי מבינים שיש כאן תהליך למידה והינו שמחים שאנחנו הולכים להיות טובים ומוכשרים יותר. מי שרוצה להבין את הנקודה הזו יותר אני ממליצה להאזין לפרק הראשון של הפודקאסט. שנקרא, איך הופכים את הקושי להגשמה.
אבל רגע בואו נחזור לעולם הדייטים.
איך יוצאים ומוצאים את האדם הנכון איתו נוכל לחיות בטוב גם כשאנחנו למעלה וגם כשאנחנו ברגעים קשים, בלמטה?
לא מזמן היה לי ויכוח עם אחי בעניין. הוא אמר לי שלדעתו חשוב להרגיש כייף וחיבור ושיש עם מי לדבר.
הויכוח היה, כי אני טענתי שצריך לשים את הכייף בצד. אבל האמת היא בדרך האמצע, כי צריך את שניהם.
אך בשלב ראשון בדייטים הראשונים הדבר הנכון ביותר זה, לבוא ממקום של חברות ולשאול את עצמי האם האדם הזה היה יכול להיות חבר שלי?
כלומר באתי לעשות איתך כייף אבל אני לא נשאבת לכייף הזה ושוכחת מה מלחתחילה רציתי. כי הדבר הכי חשוב ושעליו אני שמה את הדגש הוא: מי אתה? איזה אדם אתה? והשאלה המשמעותית היא: האם הייתי פותחת עם האדם הזה עסק?
כלומר החיבור והכייף הוא גם אמצעי בכדי לבדוק, האם מתאים לי להתחבר לאדם הזה? בכדי לדעת מי אתה והאם אני רוצה להיות ליד אדם כמוך.
הרי אם אני אפתח עסק ואני אשקיע בו את מיטב כספי, אני אבדוק שהאדם מולי אמין. האם הוא מוכן להודות בטעויות שלו ולקחת אחריות. האם אפשר לדבר איתו וכו'
אז איך יתכן שאני ארצה להכנס לזוגיות רק על סמך אם כייף לי או אם יש חיבור?
ברור לי שאני צריכה את שניהם. את החיבור והמשיכה ואת החברות והשותפות.
העניין המדהים הוא, שיש בנו הרבה פעמים קונפליקט שנוצר. הגברים שיש לי חיבור טבעי איתם וכייף ויש את המתח הנדרש בכדי להרגיש שזה זוגיות ולא ידידות, הם הגברים שלא הייתי פותחת איתם עסק.
הקונפליקט הזה נוצר בגלל תבניות מחשבה שקימות בתוכנו. כל מיני מחשבות בתת מודע שלנו איך גבר ואישה צריכים להיות. כל מיני מחשבות שינקנו בילדותינו על מהי מערכת יחסים רומנטית.
לדוגמה - אישה שגבר מתנהג אליה באדיבות רבה אמרה לי פעם, כן אבל הוא לא גבר... , מבחינת הוא נשי כי מה זה כל ההתחשבות הזו. זו מחשבה שיוצרת בתוכה קונפליקט ומפריעה לה. המחשבה הזו יוצרת את הקונפליקט הזה בין הגבר שמתאים להיות השותף העיסקי אך לא יכול להיות בן הזוג הרומנטי שלה כי הוא אדיב מידי.
ובנקודות האלה יש לנו קושי לבחור את בן הזוג שיהיה לנו טוב איתו. כי האישה הזו רוצה משהו אדיב אך היא גם רוצה להרגיש שהיא חיה עם גבר. ודרך אגב זה בדיוק אותו הדבר גם לגברים. הקונפליקט בין האישה שרוצים בה כשותפה וחברה לבין בת הזוג הרומנטית.
ככל שנטפל בעצמינו, ונשחרר את תבניות המחשבה שלנו, נהיה פתוחים יותר לקבל את השפע שהעולם מביא לנו.
התרגיל הראשון, שהייתי ממליצה עליו, הוא לעשות רשימה של מה שאנחנו מרגישים שמקובע בתוכינו.
נגלה את זה על ידי משפטים כמו
גבר או בן הזוג שלי צריך להיות... (ואתם תשלימו לפי המחשבות שלכם)
גבר לא יכול להיות.....
אישה צריכה להיות...
אישה לא יכולה להיות....
בדוגמה של האישה שמבחינת גבר אדיב ומתחשב מידי, הוא לא גבר. הרשימה שלה הייתה, גבר צריך להיות החלטי. גבר לא יכול להיות רחרוחי ואחד שמתלבט. גבר צריך להיות עם ביטחון עצמי ומוקף בחברים. גבר זה מישהו שכשהוא מדבר אז אנשים שותקים. וכך הרשימה שלה פתאום הראת לה שהגברים שאליהם היא נמשכת ואותם היא רוצה, הם גברים שבהתחלה היא מתרשמת מאוד מהכוחות והעוצמה שהם מפגינים אך אחר כך היא בעצמה נפגעת מהעוצמה הזו וקשה לה לחיות לצידם.
המטרה היא להציף את הקונפליקט והמקובעות שלנו. אי אפשר לטפל במשהו שאנחנו אפילו לא יודעים שקיים בתוכנו. לכן אני מבקשת ממכם לכתוב את כל המשפטים האלו, ולהתחיל לבחון את תבניות המחשבה שקיימים בתוך הפנימיות שלנו.
חישבו על הזוגיות שהייתה לכם בהשוואה לרשימה שעשיתם. האם כתבתם שאישה חייבת להיות עצמאית וחזקה ואז שנאתם להיות נשואים לאחת שפחות זקוקה לכם? האם כתבתם שאישה צריכה להיותת זורמית ונעימה ואז שנאתם להיות נשואים לאחת שקשה לה לשים גבולות. כשמתחילים לעשות את הרשימה הזו מגלים דברים מדהימים על הבחירות שעשינו.
בפרקים הבאים נדבר על מה אנחנו יכולים לעשות בכדי לשחרר את התבניות מחשבה כדי שיהיה יותר איזון בן החבר והשותף שאנחנו רוצים לבין הבן זוג הרומנטי.
ועכשו בואו נכניס את זה למסגרת של 5 צעדים של צמיחה בכדי לעשות סדר בדברים ובכדי לצמוח.
צעד 1 - יש לי כוחות לצאת לדייטים. להנות להתחבר ולעשות כייף ובו זמנית לזכור שאני מחפשת את השותף והחבר, וזה העיקר.
צעד 2 - יש לי פה שיעור. ללמוד להקטין את הקונפליקט המחשבתי שלי. לנפץ תבניות מחשבה שמפריעים לי להתקדם לקראת זוגיות טובה שיש בה אינטימיות וחברות.
צעד 3 - רוצה. אני רוצה זוגיות עם מודעות וחיבור. להיות עם מישהו שאני מעריכה כחבר וכייף לי איתו בו זמנית.
צעד 4 - פעולה. אני עושה רשימה של סטיגמות שיש לי, ומתחילה לגלות לעצמי איפה המקומות שהמחשבה שלי תקועה בהם. בהמשך נלמד דרכים בכדי לשחרר את המקומות האלו.
צעד 5 - הידד אני אלופה. אני לוקחת אחריות על החיים שלי על הזוגיות שאני רוצה, ועל השקפות העולם שלי. זהו להיום אשמח אם תגיבו כאן למטה, ותגידו מה אתם חושבים על העניין. אם אהבתם, בבקשה תעבירו את הפרק עם כל מי שזה יכול לתת לו ערך ובנתיים להתראות יקרים בפרק הבא דפנה
Comments